מאוד קשה לי לקום בימים האחרונים.. נמצא שעתיים במיטה עד שאני בכלל מתחיל לעשות משהו.
חברה מנסה לתפוח עסק עצמאי, והיא עושה את זה כל כך לאט שזה קצת מחרפן אותי. את לא רוצה שדברים יתחילו לזוז?
מה שהיא הספיקה לעשות בחודש האחרון הייתי סוגר ביומיים. אוי אלוהים. אבל אני לא אומר כלום, אני נושם.
מכוון ללוחות זמנים ו"תנסי לארגן את הזמן שלך יותר נכון, בואי אני אראה לך איך" ועדיין, פשוט הרבה מתפספס אצלה.
בינתיים אני ממלא את הבית בעציצים, מי ידע שזה כל כך ידבר אליי.
אני הולך לישון עם תסכול ומתעורר עם שנאה בוערת.
לא משהו ספציפי, כלפי עצמי וכלפי הכל וכולם.
אני מרגיש שאני הולך במעגלים וזה הורג אותי.
;){kind=link}