עומדת מולך
עומדת קרוב
מביטה בך
מכף רגל ועד ראש
אתה יותר קטן משזכרתי
לא גדול ומפלצתי
לא תהום שחורה ואימתנית
לא דמות מתוך פנטזיה הרסנית
לא דמות בכלל
אתה לגמרי אנושי
אני יכולה לגעת בך
להריח את סרחון הסיגריות
מהול בזיעה שלך
אם אכה אותך
אתה תכאב
זה מאכזב אותי
שאתה כל כך אנושי
מלא פגמים, מלא צורות שונות
מלא קולות, מלא דמויות
זכרתי אותך אחרת
מאיים, עצבני, כועס
תמיד כועס עליי
אם אמרתי משהו לא נכון
גם אם רק בצחוק
הכאבת לי המון,
ציירת עליי גלקסיות של סימנים-
אדומים, כחולים, שחורים,
אני הייתי הקנווס שלך
ספגתי הכל
את כל הכעס, התסכול, העצבים
עברו כמה שנים,
ואני רק מצפה שתפגע בי מבעד עיניים אחרות
רק מצפה לשמוע את המילים שלך חודרות
מילים יפות, מילים טובות
מילים נוטפות, מחרמנות
מילים חובטות, מילים חדות
מילים כהות, מכוערות
מילים פוגעות, מעוותות
מהפנטות ומכאיבות,
מצפה שתכאיב לי
תגרום לי לבכות
לקבל התקפי חרדה באמצע היום
אני יודעת שלא תפגע בי עכשיו
אני עומדת גבוה ואני חזקה
אתה כל כך אנושי, שברירי
כשאתה נחתך אתה מדמם
ככה אני יודעת שאתה אמיתי
ובכל זאת,
אני לא יכולה שלא לצפות












