מצעד הטרדות מיניות

הייתי בת 5, את האחד הזה אני זוכרת אפילו די טוב. נסעתי עם אבא ברכב הביתה מהעבודה של אמא, והוא שאל אותי אם אני יודעת מה ההבדל בין זין נימול ללא נימול, עניתי שלא, והוא התחיל להסביר לי על ברית מילה, עורלה, כל החגיגה שם. אפילו סיפר לי שיש לו זין נימול והוא עבר ברית מילה כי הוא יהודי למרות שנולד באוקראינה. האווירה הייתה כל כך סמיכה.

הוא אמר שכשנחזור הביתה הוא יראה לי תמונות, כי חשוב שאדע (למה אבא, זה כל כך חיוני לילדה בת 5 לדעת את זה?), אני זוכרת שהרגשתי כל כך לא בנוח בסיטואציה הזו איתו שזה הרגיש כאילו העור שלי בוער. רציתי לברוח אבל לא יכולתי כי היינו באמצע נסיעה ברכב. ממש קיוויתי שהוא ישכח מהתמונות כשנגיע הביתה, ולמזלי הוא באמת שכח.

הייתי בת 6, נסעתי עם אבא ברכב לא זוכרת לאן, לא זוכרת מאיפה רק זוכרת שזה היה בערב כי היה ממש חשוך, אבל היה שיר ברוסית שהוא שם ולא הבנתי את כל המילים וחשבתי שהזמר שר "ארגז". התלהבתי מאוד, בדיוק למדנו בכיתה א' על ראשי התיבות של א.ר.ג.ז בשיעור ספרות, משהו על זמן, אירוע, דמויות ומקום. סיפרתי לך בהתלבות מה משמעות של כל אות ב"ארגז" ואיך זה קשור להכל בספרות ואלוהים רק רציתי שתקשיב לי ותגיד לי שאני טובה על זה שאני יודעת וזוכרת הכל. כשסיימתי, אתה הסברת לי שהזמר לא שר "ארגז" אלא "אורגזמה" ואני לא יודעת למה, באמת שלא מובן לי באיזה הגיון מעוות זה היה נראה לך נכון להתחיל להסביר לילדה בת 6 מה זו אורגזמה גברית ונשית. 

אני לא זוכרת מילה ממה שאמרת, אבל אני זוכרת שהתחלת לדבר ולא הבנתי כל כך על מה אתה מדבר אבל זה מאוד לא התאים לי באווירה וישר התנתקתי. דיברת הרבה זמן, לפחות עשרים דקות. 

הייתי בת 6 או 7, הייתי בביקור אצל סבא וסבתא באוקראינה. אתה בן דוד שלי, אולי בן 11 או יותר, לא זוכרת מה ההפרש גילאים שלנו. זה היה יום ממש מוזר, כי אני לא זוכרת ממנו כמעט כלום. שמרת עליי כי כל המבוגרים היו בסידורים, ואני זוכרת שנמנמתי אבל כשהתעוררתי, הכל הרגיש כמו חלום מוזר. הייתה את האווירה הסמיכה שאני כבר הכרתי, ואני לא יודעת אם נגעת בי, או אם רק ממש רצית והתאפקת, אבל אני יודעת שמשהו היה לא בסדר. אחר כך שיחקנו מחבואים בבית וכל הזמן הרגשתי שמשהו ממש לא בסדר וכאילו אין לי אוויר, הלוואי והייתי זוכרת או מרגישה יותר אבל כבר אז הייתי ממש טובה בלהתנתק.

הייתי בת 12, ורציתי להוכיח להורים שלי שאני אחראית כי רציתי לקבל כלב אז פרסמתי מודעות באינטרנט ותליתי מודעות בשכונה שאני עושה בייביסיטר. אתה התקשרת, ואמרת שיש לך תאומים בני 3, אבל שיש לך בעיה במחשב- כל הזמן קופצים סרטונים של סרטים כחולים ששמורים לך על המחשב, ואתה לא יכול לכבות אותו בזמן שאני שומרת לך על הילדים כי אתה עובד על פרוייקט חשוב וזה לא אפשרי. 

הייתי כל כך נאיבית ונחושה לעבוד, שעניתי שאין בעיה, ואתה התחלת לתאר לי סצנות, איך הם בחדר חשוך, ואיך היא תופסת לו את הזין ומתחילה לעלות ולרדת עליו עם הפה שלה. לא הבנתי אפילו מה פסול בזה, בסיטואציה הזו, עד שסיפרתי לחברה. אם לא הייתי מספרת לחברה והיא לא הייתה אומרת לי שזה ממש מעוות וחולני, הייתי באה, אתה יודע. 

הייתי בת 14, ואתה, אבא, נכנסת אליי לחדר עם שקית סופר פארם ומבט רציני. צחקתי ושאלתי אם יש שם קונדומים, ענית שכן. הוצאת ספריי פלפל וחפיסת קונדומים ואמרת לי שלכל מקום שאני הולכת, שניהם חייבים להיות עליי. ספריי פלפל להגנה עצמית, ואם קרה מקרה ואני פספסתי את התוקף שלי, או שאין לי הזדמנות להילחם חזרה, אז לפחות שיהיו לי קונדומים עליי. "אם אונסים אותך ואין לך איך לברוח, פשוט תרגעי ותנסי להינות מזה".

הייתי בת 14, היית בן 19 וכל כך חיבבתי אותך. התרגשתי מכל הודעה, מכל פגישה, רק לשמוע את השם שלך עשה לי סחרחורת נעימה, אז ברור שכשהתקשר ואמרת לי עוד חצי שעה להיות למטה, כי אתה וחבר שלך אוספים אותי, לא חשבתי פעמיים וישר התארגנתי בהתרגשות וירדתי למטה. 

חבר שלך נהג, אתה ואני ישבנו מאחורה והייתה אווירה מוזרה. חבר שלך נהג ללא מטרה בתוך העיר ואתה נמרחת עליי במושב האחורי.

עוד לא התנשקתי אף פעם, ולא נגעו בי מעולם והרגשתי שמשהו לא מסתדר לי והאוויר היה מאוד סמיך. לא אמרתי כלום כי כל כל חיבבתי אותך שהרגשתי כפוית טובה שאני לא משוחררת וזורמת יותר מעבר ללשבת מכווצת ולקוות שתפסיק לגעת בי. כאילו אני צריכה להודות לך שאתה בכלל נושם ליידי, שלא לדבר על זה שבחרת לגעת בי הערב ולא במישהי אחרת. חבר שלך מדי פעם הציץ עלינו אחורה דרך המראה ואם לא הייתי מנותקת באותה סיטואציה, כנראה הייתי רוצה לבכות. אבל במקביל לזה שהרגשתי שאני בוערת, לא הרגשתי כלום. 

הייתי בת 15, והייתה לי בת זוג. היחסים איתה היו צולעים והיו המון בעיות ובמקביל הכרתי חיילת וקבענו להיפגש. 

לא לדייט, פשוט להיפגש כי דיברנו שעתיים בטלפון וחשבתי שרכשתי חברה חדשה. את ידעת שיש לי בת זוג, דיברתי עליה ללא הפסקה. 

זוכרת שישבנו במגדל של המשרדים של הקניון בערב של יום שישי כשהכל שם ריק והיית כל כך נחושה לנשק אותי. 

את ניסית לשכנע אותי, וניסית להגיד לי שאני כבר לא אוהבת את בת הזוג שלי ושאני בכל מקרה רוצה להיפרד ממנה ו"מה אכפת לך" אבל היה לי אכפת, עוד לא רציתי להיפרד ממנה ובכלל זה לא משנה, שום דבר מזה לא משנה כי הדבר היחיד שכן משנה זה שאני לא רציתי ואמרתי לך שאני לא רוצה, שוב ושוב ושוב, ואת פשוט לקחת אותי בכוח והושבת אותי עלייך, תפסת את הפנים שלי בידיים שלך ונישקת אותי למרות שהתנגדתי. 

בסוף פרצת בבכי והתנצלת ואני הייתי צריכה לנחם אותך על זה שתקפת אותי. גם נתתי לך כסף לסיגריות. 

הייתי בת 16, אתה היית המנהל שלי במקום עבודה. הייתי אמורה לשטוף את הכיסאות בחוץ, אז שטפתי בזמן שהיית מאחורי הדלפק. הייתי על הברכיים, ואתה התקרבת קרוב. כל כך קרוב, שהראש שלי היה כמעט ליד המפשעה שלך, הבטתי למעלה, "את יודעת, אני מבין את חבר שלך. את נראת ממש טוב על הברכיים". 

הייתי בת 16, אתה היית עשור מעליי. זוכרת שממש ריגשת אותי והיה בך משהו שפשוט היה משתק אותי. 

הייתי אצלך בדירה, בערך בפעם השניה שנפגשנו ולא יכולת להוריד את הידיים שלך ממני. פשוט. לא. יכולת. 

הפצרת בי שנתנשק, שכדאי לי, אני מאוד אהנה. לא רציתי. לא אכפת לי שהסמקתי, לא אכפת לי שהתחתונים שלי היו ספוגים- לא רציתי.

מותר לי לא לרצות, אני יודעת שכן. אבל אתה, היה בך משהו שפשוט גרם לי להרגיש כל כך אשמה על זה שלא רציתי, כאילו אין לי באמת זכות לסרב לך. באמת היית עקשן, ואני זוכרת איך שקמתי מהספה כדי להתרחק ואתה רק הצמדת אותי לקיר בתגובה. 

לא יודעת למה לא הלכתי ולמה נשארתי לישון אצלך, אולי בגלל שכבר לא הרגשתי דבר וזה שנגעת בי כשלא רציתי הצית הוריקן של תחושות ולא יכולתי לחזור לריקנות התמידית שלי. חלק ממני העדיף לכאוב ממך, רק כדי לא להישאר לבד. 

הייתי בת 17, טיילתי באתר "הכלוב" כי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות והאמת, הייתי סקרנית. 

דיברת איתי די הרבה, ממש השקעת שניפגש ואני רק חיפשתי סיבות לא להיות בבית, אז נפגשנו. היית בן יותר מארבעים, ואני זוכרת שחשבתי לעצמי שזה מוזר לי ואתה מעבר לטווח גילאים שמתאים לי אבל כל עוד אני לא בבית, ואתה ואני סיכמנו שרק נדבר, מה זה משנה, נכון?

אז נסענו ברחבי תל אביב עד שמצאנו פינה ליד חוף שקט ובאמת רק דיברנו. היה לך את המבט הזה כל הזמן, כאילו מהרגע שנכנסתי לא הפסקת להפשיט אותי ולהעמיד אותי בכל מיני תנוחות בראש שלך. הייתה אווירה סמיכה, אבל בשלב הזה זה כבר לא היה מפתיע או מפריע לי, כי תמיד הייתה אווירה סמיכה כשהרגשתי שמישהו רוצה להיכנס לי לתחתונים. ישבנו שם אולי שעתיים ואז התחלנו לנסוע חזרה. בדרך, שמתי לב שאתה כל הזמן מסתכל עליי באופן די מוזר אז שאלתי מה קרה, "אני ממש רוצה לעשות משהו" ועצרת בצד.

"אני הולך לחנוק אותך" ולפני שהצלחתי להבין מה חיבור המילים הזה אומר פשוט חנקת אותי. 

יד אחת מקדימה, יד שניה מאחורה ופשוט לא היה לי אוויר. זוכרת שחשבתי לעצמי שזה זה, "This is it" וככה אני הולכת למות. שחררת מתישהו והייתה לי כזו סטלה מהחוסר בחמצן שאני לא כל כך זוכרת את הדרך חזרה הביתה. 

הייתי בת 18, ואתה היית ספק במקום עבודה שלי. את האמת אני לא יודעת מה קרה ביננו, ובכנות לגמרי שכחתי ממך עד שנתקלתי בקטע ישן עליך. ניסיתי להיזכר מה קרה שבמשך חצי שנה כל בוקר שהיית מגיע הלב שלי היה נופל לתחתונים והייתי נתקפת חרדה מגרדת. לא יודעת. אלוהים כמה שניסיתי להבין או להיזכר, אבל אני באמת לא יודעת. אני זוכרת שהצעת לי לצאת, המון פעמים, אני סירבתי תמיד. 

ניסית לנשק אותי כשלא רציתי? תפסת אותי ביד ולא שחררת? נגעת בי? אין לי מושג. היו הרבה פעמים שאחריך בכיתי במחסן. כשלא בכיתי אז הייתי מאוד מוכנה שתפגע בי, כמעט מצפה, וכשלא היית עושה את זה הייתי מתאכזבת.

*עריכה: נזכרתי! הייתי בת 19, הפרטנרית שלי עוד גרה לבד בבניין הקודם שעבר תמא 38, היו פיגומים מסביב לכל הבניין, ככה שגם אם הדירה שלה הייתה בקומה רביעית, היו פועלים שפשוט יכלו ללכת ליד החלון או המרפסת כי... טוב, פיגומים. אז הלכתי לנוח אצלה בחדר ועצמתי עיינים ואחרי זמן לא ידוע אני פשוט שמעתי אנחה והרגשתי טיפות רטובות משפריצות לי על הפנים. זה היה שפיך. אחד הפועלים אונן עליי ישנה (או לפחות ככה חשב) ופאקינג גמר לי על הפנים. מה נסגר???

אני לא מצליחה להיזכר בעוד, אם כי מרגיש לי שיש. אז בינתיים זה הכל